<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"ו</h1>
<h2>דף יט.</h2>
תקנו חכמים (סנהדרין י"ט א') שיהו נשים מספרות [זו עם זו] בבית הכסא (זו לזו) כדי שלא יכנס שם איש משום ייחוד (רמב"ם איסו"ב פכ"ב הל' י"ד). אסור לתלמיד חכם לשכון [ולדור] בחצר שיש בו אלמנה אף על פי שאינו מתייחד עמה מפני החשד אלא אם כן היתה אשתו עמו, וכן אלמנה אסורה לגדל כלב [בתוך ביתה] מפני החשד כדאיתא בפרק אין מעמידין (ע"ז כ"ב ב'), ולא תקנה אשה עבדים זכרים ואפילו קטנים מפני החשד (שם הל' ט"ז ע"ש).
<h2>דף עו:</h2>
אמרו בפרק הנשרפין שמצות חכמים להשיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפרקן שאם יניחם יבא[ו] לידי זנות או הרהור ועל זה נאמר (איוב ה' כ"ד) ופקדת נוך ולא תחטא (רמב"ם איסו"ב פכ"א הל' כ"ה). ולא ישא זקן ילדה שדבר זה גורם לזנות (שם הל' כ"ו) (והזכירו) [והזהירו] על זה אל תחלל בתך להזנותה (ויקרא י"ט כ"ט).
